צאצאי יהדות אוסטריה וגרמניה זכאים לדרכון אירופאי

חקיקה חדשה מאפשרת תנאים קלים יותר להוצאת דרכון אוסטרי וגרמני. לפניכם המדריך לצאצאי המדינות המעוניינים באזרחות אירופאית.

בשנים האחרונות בצעו מספר מדינות אירופאיות הקלות בחוקי האזרחות שלהן בכל הנוגע לצאצאי ניצולי שואה. כתוצאה מכך, יוכלו מאות אלפי ישראלים ויהודים מרחבי העולם להתאזרח בשתי המדינות ולקבל דרכון אירופאי איכותי. תנאי ההתאזרחות הוקלו אבל הפרוצדורה להוצאת האזרחות בחלק מהמקרים הפכה למסובכת ומורכבת יותר.

במקביל אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת שחלים באופן רציף באשר לחוק ההתאזרחות עבור צאצאי ניצולי שואה. מדובר במפנה חסר תקדים אשר מטרתו היא להכות על חטאי העבר בהן היו מעורבות אוסטריה וגרמניה, ובמקומם להציג מצע חדש אשר יתקן את העוולה הנוראית ממנה סבלו יהודים רבים.

בשנת 2019 הייתה זאת אוסטריה שקידמה ראשונה מצע משפטי חדש אשר יוֹעד באופן בלעדי לצאצאי קורבנות הרדיפה הנאצית. תחת מצע זה בוטלו כמעט כל הסייגים שמנעו מרוב יהודי אוסטריה בין אם היו אזרחים או רק תושבים לקבל אזרחות בעבר וכיום אוסטריה כמעט שאינה מעמידה קשיים. ניתן לומר כי השגת האזרחות הפכה להיות נגישה למי שעומד בתנאים החדשים.

באוגוסט 2021 החליטה גרמניה לשנות גם היא באופן מקיף את חוק היסוד באשר לניצולי שואה. בדומה, החוק המעודכן מקל באופן ניכר על קבלת האזרחות בכך שמכליל את צאצאי תושבי גרמניה ולא רק אזרחיה. כאמור, תכנית רחבה זו שלוקחת חלק בשתי המדינות מתייחסת באופן ספציפי לצאצאים של קורבנות הרדיפה הנאצית.

יהודים רבים נאלצו לעזוב את גרמניה לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-30 בינואר 1933. ההשפעה הנאצית על השכנה דוברת הגרמנית אוסטריה הייתה מיידית וגם ממנה נאלצו עשרות רבות של אלפי יהודים לעזוב בשל הרעת תנאים וגילויי אנטישמיות. כיום, כל אלה שעזבו את שתי המדינות לאחר ה- 30.1.1933 זכאים לדרכון אירופאי יחד עם צאצאיהם.

מי הם הזכאים על פי החקיקה החדשה?

בנוגע לאוסטריה – התקנות החדשות חלות על קורבנות המשטר הנאצי שהיו אזרחים אוסטריים או שהיו רק תושבי אוסטריה (בגבולותיה המודרניים) ועזבו אותה בין התאריכים- 30.01.1933 עד ל- 15.05.1955 – שנת העצמאות האוסטרית.

כיום הפרשנות לחוק האוסטרי הורחבה עוד יותר כך שניתן להסדיר האזרחות האוסטרית גם לצאצאים של יהודים שהיו במחנות עבודה באוסטריה המודרנית בזמן מלחמת העולם השנייה ואפילו, במקרים מסוימים ליהודים שהגיעו לאוסטריה המודרנית למחנות העקורים אחרי מלחמת העולם השנייה ושהו שם עד שהמשיכו ליעד הבא.

בנוגע לגרמניה – התקנות החדשות חלות על קורבנות המשטר הנאצי והצאצאים שלהם אשר היו אזרחים גרמניים או תושבים שעזבו את גרמניה בין ה- 30.01.1933 עד ל- 08.05.1945 (תאריך סיום המלחמה). יש לציין כי הרשויות הגרמניות דורשות הוכחות חותכות בקשר לנרדף בנוגע לאזרחותו הגרמנית או התושבות שלו בגרמניה לאחר 30.01.1933. לידה בגרמניה אינה מספיקה בהכרח.

הבהרה בנוגע להוכחת נרדפות – כיצד ניתן להוכיח נרדפות? התשובה היא פשוטה – מרבית היהודים שיצאו מהמדינות הנזכרות החל מ-1933 עומדים תחת מעמד של נרדפים מעצם היותם יהודים. לכן, אין צורך להוכיח נרדפות באופן רשמי. לחלק ממבקשי האזרחות יש עדיין בידיהם מסמכים של הסב/סבתא שהיה קורבן הרדיפה. ברוב המקרים נדרש לבצע מחקר ארכיוני בגרמניה ובאוסטריה שיבסס הוכחות ודאיות לקשר גרמני/אוסטרי בעבר.

מהן הרפורמות שנקבעו כתוצאה מהחקיקה החדשה בשתי המדינות?

קיבצנו עבורכם את עיקרי הרפורמות שראינו לנכון להציג. כמובן שישנם תיקוני יסוד נוספים אך אלו הבולטים ביותר מביניהם:

1. צאצאי תושבים זכאים – מועמדים אשר אבותיהם או אימהותיהם היו שוהי קבע באחת המדינות זכאים גם כן (ולא רק צאצאי אזרחים כבעבר). זאת אף במידה והשוהים הגיעו לפני שנת 1933. האמור חל גם על מי שהגיש בקשה להתאזרחות וסורב על ידי השלטונות.
2. ביטול רקע מגדרי – אין מניעה עבור מועמדים אשר אימם או סבתם הייתה אזרחית אחת המדינות להוציא אזרחות. זאת אף במידה והאם התגרשה, איבדה את אזרחותה או נישאה לאחר.
3. שירות צבאי – באוסטריה, מועמדים אשר משרתים בשירות חובה – סדיר, רשאים להגיש בקשה. אולם, שירות התנדבותי – למשל, קבע, יביא לשלילת האזרחות. יחד עם זאת, אין מניעה עבור מועמדים אשר שירתו בשירות קבע בעבר להגיש בקשה. בגרמניה, אם מדובר בהליך של התאזרחות, אין מניעה לשרת בקבע. אם מדובר בהליך של אזרחות מלידה, אז קיימת מניעה לשירות בקבע בין השנים 2000 ל-2010.
4. עובדי מדינה זכאים – אין מניעה עבור אלה אשר ממלאים תפקיד במגזר הציבורי להגיש בקשה. זאת בין והעבודה לוקחת או לקחה חלק גם מחוץ לישראל.
5. אין צורך לוותר על אזרחות קיימת – לא נדרש לוותר על אזרחות נוספת שברשותכם, גם במקרה ואתם מחזיקים בכמה אזרחויות. יחד עם זאת, באוסטריה, הוצאת אזרחות נוספת לאחר הגשת הבקשה לאזרחות אוסטרית תוביל לשלילת האזרחות האוסטרית. בגרמניה, אין מניעה להוציא אזרחות של אחת ממדינות האיחוד (לאחר קבלת האזרחות הגרמנית), גם אם כבר קיימת אזרחות גרמנית. כן יש מניעה לקבלת כל אזרחות אחרת, שללא קבלת היתר מהרשויות הגרמניות מראש יוביל לשלילת האזרחות הגרמנית.
6. לא קיימת הגבלת דורות – צאצאים של בעל האזרחות המקורית יוכלו לעתור באופן עצמאי עבור האזרחות מבלי צורך לאזרח את ההורה קודם. צאצאים הם ילדים, נכדים, נינים וחימשים.
7. פטור ממבחני שפה – בשונה מהעבר אין צורך במבחנים רשמיים או ראיון בשפה הגרמנית.
8. אין צורך לחיות בגרמניה / אוסטריה – עד לא מזמן מי שרצה להתאזרח נדרש היה לחיות במשך מספר שנים במדינה ולהוכיח קשר קרוב לתרבות המקומית ולשפה. כיום, בכל הנוגע לצאצאי ניצולי שואה אין דרישה לחיות במדינות אלה. למעשה, אין צורך להגיע אליהן כלל גם לא במהלך התהליך.

כמה זמן לוקח לקבל את האזרחות?

משך התהליך משתנה בין שתי המדינות כאשר הרשויות האוסטריות לא נוטות למשוך את הבקשה מעבר לשנה וחצי.

בגרמניה ההליך ארוך יותר, בין היתר בגלל התור הגדול של הפונים. התהליך יכול לקחת כשנתיים מיום הגשת הבקשה. זאת משום שהסמכויות הממונות על הבקשה ברוב המקרים בודקות יותר לעומק את המסמכים שעוברים במצטבר אישורים  ביורוקרטיים נוספים.

יחד עם זאת, בשני המקרים עשוי להיות כי התהליכים יתארכו מעבר לממוצע. הסיבה העיקרית לכך היא מסמכים שלא הוגשו או טופלו בדרך נכונה ("ריג'קטים"). אולם, עם טיפול מסור ומקצועי של איש מקצוע מיומן אין סיבה שמצב כמו זה יקרה.

מסמכים לתהליך קבלת אזרחות גרמנית או אוסטרית

על מנת להתחיל את התהליך רשמית נדרש להוכיח קשר בין בן המשפחה עליו בונים את הבקשה לבין אחת המדינות מהן הגיע – קשר אשר מתבטא באופן פורמלי. כאן הכוונה היא למסמך אשר מעיד כי בן המשפחה חי או התגורר בעבר באחת המדינות. לדוגמא – תעודת-לידה, תעודת-גירושין, דיפלומה ממוסד אקדמי, תעודת-זהות ועוד.

אולם, בשל הנסיבות בהם אולצו יהודים לצאת מהמדינות לא תמיד יכלו לקחת מסמכים אלו. מאידך, גם כשלקחו לא תמיד שרדו המסמכים את פגעי הזמן והתפוררו או שהכתוב עליהם נעשה מטושטש וקשה לפיענוח. במקרים כאלה, גנאולוגים, עובדי המשרד בגרמניה ואוסטריה, העוסקים באיתור מסמכים יאתרו וישלימו את המסמכים החסרים.

בנוסף נדרשים מסמכים (לרוב מהארץ) שמוכיחים את הקשר המשפחתי. הכוונה לתעודות לידה,  תעודות נישואין וגירושין, תמצית רישום ובמקרים מסוימים בירור המעמד האישי (כמו הכרה באבהות לילד שנולד לאם לא נשואה, ילדים שנולדו בהליכי פונדקאות ועוד). לעיתים קשה ביותר לשחזר לדוגמא תעודות לידה מהתקופה המנדטורית בישראל.

מסמכים אלו יש לתרגם, לאשר אישור נוטריוני ולקבל אישור אפוסטיל ממשרד החוץ וגם מבית המשפט.

עלות הוצאת האזרחות

מחיר התהליך נמדד על סמך התיעוד והראיות שמביא איתו הלקוח ולעבודה המתחייבת במקרים המצריכים מחקר שורשים. מסיבה זו, בקשה משותפת לכלל בני המשפחה עשויה להוזיל משמעותית את העלויות לכל בן משפחה. צעד זה בוודאי יפחית בהוצאות ויקטין משמעותית את זמן ההמתנה.

קיים יתרון גדול ללקוח לפנות למשרד עורכי דין מנוסה שייתן שירות VIP, הן מבחינת איסוף החומרים מארכיונים ורשויות ממשלתיות בגרמניה ובאוסטריה והן מבחינת הליווי השוטף בטיפול בישראל (בנית התיק – איסוף המסמכים, תרגומים, אישורים נוטריונים, אישורי אפוסטיל) וגם  טיפול ישירות באוסטריה וגרמניה המביא לזירוז הטיפול בבקשת האזרחות.

* המאמר נכתב בסיוע מר יהונתן גבריאלוב.

לכתבה במקור