צו אלהמברה הוא השם שניתן לצו הגירוש המלכותי עליו חתמו המלך פרננדו והמלכה איזבל הספרדים ב- 31 במרץ שנת 1492. הצו הורה לכל היהודים לעזוב את ספרד בתוך ארבעה חודשים מבלי אפשרות לקחת איתם זהב, כסף או אפילו את חפציהם האישיים. יהודי ספרד התפזרו ומצאו בית ברחבי המזרח התיכון.

עם השתקעותם בארצות השונות הצליחו להתעשת ולהעמיד רשת מסחרית אדירה תודות לכך ששיתפו פעולה עם אחיהם הספרדים בארצות איטליה, מרוקו, טורקיה יוון וכ”ו. כתוצאה מכך, הגיעו גם לאזור האוקיינוס ההודי על מנת לייבא ולייצא מהודו שהייתה הארץ העשירה בעולם. הודו הייתה קולוניה פורטוגלית שמשכה אליה מאות ואלפי מגורשים ספרדים ופורטוגלים שעסקו בה בסחר יהלומים, פנינים, עשבי מרפא, כותנה ועוד.

בשנת 1507 השתלטו הצבאות הפורטוגלים על מצרי הוֹרְמוּז שבאיראן. האי הורמוז עמד כדלת למפרץ הפרסי והיה נכס יקר כיוון וסיפק בעלות על המפרץ כולו. בנוסף, חיבר האי את המעצמה הפורטוגלית להודו ובשל-כך נודע כתחנת מסחר עולמית מרכזית.

יחד עם הדומיננטיות הפורטוגלית בעיר גואה ההודית והעיר עָדֶן התימנית נוצרה שרשרת מסחר של ערי נמל חשובות, עדן-הורמוז-גואה. בדרך זו יכלו להבטיח לעצמם הפורטוגלים נתיב מסחר בטוח להודו וממנה, בו יכלו ספינות טעונות בסחורות לעגון בנמלי הערים במקרים של סערות ימיות או סכנת פיראטים. עם השליטה הפורטוגלית על מצרי הורמוז החלו להגיע סוחרים יהודים פורטוגלים שעסקו בו בסחר סוסים, משי, תבלינים, אבנים יקרות, כותנה ועוד. אמנם המקצוע הבולט ביניהם היה הלוואה בריבית.

מידע רב על חיי היהודים באי הורמוז אנו מקבלים מהכומר הנוצרי גָסְפַּר בָּרְזְאוּס שנכח במקום. זה סיפר כי היהודים היו מפיקים מהלוואות בשנה פי עשרה משהיו נותנים. בנוסף סיפר על חיי קהילה מאורגנת שבה נוכחים בתי כנסיות וחיי רוח יהודים מוצלחים. על פי מקורות פורטוגלים רשמיים, הקהילה היהודית הכילה כמאתיים משפחות, כשבמשך הזמן הצטרפו אליה יהודים ספרדים, עיראקים, תימנים, מצרים ועוד.

רבים הגיעו לעסוק בסחורה באי הורמוז, ביניהם מוסלמים מסוריה, טורקיה, פרס, הינדים מהודו, נוצרים מאתיופיה, ארמניה, פורטוגל, איטליה, יוון ועוד. באי נוצרו קשרי עסקים פורים בין היהודים ללא-יהודים. נטען על היהודים שעשו חיל – “היהודים כאן עשירים מאוד, אחד שווה עשרת-אלפים, אלה חמישה-עשר אלף, ואחרים שווים עשרים אלף פָּרְדָאוֹת” (שם מטבע מקומי). ימי החופש היו נחלקים שווה בשווה בין התושבים. המוסלמים קיבלו את יום שישי, היהודים את שבת, הנוצרים ראשון וההודים קיבלו את יום שני.

בשנת 1593 הגיע להורמוז המטייל הפורטוגלי ממוצא יהודי פדרו טֵישֶרָה. זה שהה באי במשך 4 שנים, וסיפר על 150 משפחות יהודיות המתגוררות בו. בשנת 1622, הגיעו ספינות קרב אנגליות לאי ובהתקפה משולבת עם הפרסים גברו על החילות הפורטוגלים וגירשו אותם. כאן מסתיים הפרק היהודי באי. המשפחות הפורטוגליות/ספרדיות היגרו לתוככי המדינה הפרסית והתמזגו בין היהודים המקומיים.

לבדיקת זכאות לדרכון פורטוגלי למגורשי ספרד לאיראן – צרו קשר

 

תודה למר יהונתן גבריאלוב שהשתתף במחקר וכתיבת המאמר.

לקבלת מידע נוסף
מלאו פרטיכם בטופס

שם

דואר אלקטרוני

טלפון

הודעה

Call Now Button